משלוח חינם בקנייה מעל 200 ש''ח
מחקרים מאומתים › שינה ונחירות
Healthcare (MDPI) · 2022
מחקר מבית החולים צ׳אנג גונג בטאיוואן בדק מה משתנה כשהנשימה בלילה עוברת מהפה לאף. אחרי שבוע, מדד הנחירות ומדד הפסקות הנשימה ירדו כמעט במחצית.
מחקר שפורסם ב-Healthcare (MDPI, 2022) בחן מה משתנה כשהנשימה בלילה עוברת מהפה לאף. השורה שהכי כדאי לקחת ממנו היא דווקא סדר הפעולות בפרוטוקול: לפני הכול דאגו לפתוח את האף. נשימת אף אפשרית רק כשיש דרך פתוחה שהאוויר יכול לעבור בה, ולכן אף פתוח הוא התנאי, לא הבונוס. במדידות עצמן נרשם שינוי ברור בדפוס הלילי, כשחציון האירועים שנמדדו ירד מ-303.8 ל-121.1 בשעה.
כאן נכנס לתמונה מה שהמדבקה שלנו עושה מכנית. היא יושבת על האף מבחוץ, מרימה את דופן האף כלפי חוץ ומרחיבה את המעבר שדרכו האוויר נכנס. מעבר רחב יותר פירושו שאיפה קלה יותר דרך האף, ופחות סיבה לפתוח את הפה כדי להשלים אוויר. זו פעולה פיזית ופשוטה, בלי חומרים ובלי הרגלים חדשים ללמוד: מדביקים לפני השינה, וההרמה נשמרת לאורך הלילה.
יש הבדל גדול בין לילה שעובר עם פה סגור לבין לילה שעובר עם פה פתוח, ורוב האנשים לא מודעים אליו — פשוט מפני שהוא קורה כשהם לא ערים. מי שנושם דרך הפה בשינה בדרך כלל שומע על כך מבן או בת הזוג, או מזהה את זה לבד לפי פה יבש בבוקר.
קבוצת חוקרים מבית החולים צ'אנג גונג בטייוואן שאלה שאלה ישירה: אם ניקח מבוגרים שנושמים דרך הפה בשינה ונחזיר את האוויר למסלול האפי, מה ישתנה בלילה שלהם כשמודדים אותו במכשירים ולא בתחושה.
התוצאות פורסמו בכתב העת Healthcare ב-2022. זו שאלה שנוגעת לכל מי שמתעורר עם גרון יבש, וגם לכל מי שנאמר לו שהוא נוחר.
המחקר נערך בין 2020 ל-2021 והשתתפו בו 20 מבוגרים — 19 גברים ואישה אחת, בגיל חציוני 38 ובמדד מסת גוף חציוני של 24.5, כלומר אנשים סביב טווח המשקל הרגיל ולא קבוצה קיצונית.
כל משתתף עבר בדיקת שינה ביתית מלאה — ניטור רציף לאורך כל הלילה של נשימה, נחירות, רמות חמצן ותנוחת גוף. כעבור שבוע הוא חזר ללילה שני, והפעם עם תוספת מרכזית אחת: פיסת סרט סיליקון היפואלרגני של 3M באורך 4 ס"מ, שהודבקה אנכית בין השפה העליונה לתחתונה כדי לשמור על הפה סגור.
המבנה הזה הוא מה שנותן למחקר את החוזק שלו: כל אדם שימש כנקודת ההשוואה של עצמו. אותו גוף, אותו מכשיר, אותם חיישנים, הפרש של שבוע. החוקרים גם דאגו מראש שהאף יהיה פנוי מספיק כדי לנשום דרכו: למשתתפים עם אף סתום ניתנו תרופות ותרסיס לאף.
עשרים מבוגרים שנושמים דרך הפה בשינה נבדקו שני לילות מלאים בניטור שינה ביתי, בהפרש של שבוע.
המדד המרכזי היה מדד הנחירות — מספר אירועי הנחירה שנרשמים בכל שעת שינה. בלילה הבסיס הוא עמד על חציון של 303.8 אירועים בשעה. בלילה שבו הפה נשאר סגור הוא ירד ל-121.1.
ברמת הפרט, 13 מתוך 20 המשתתפים — 65 אחוז — רשמו ירידה של 50 אחוז ומעלה בנחירות. זו לא תזוזה קטנה בטבלה, זו ירידה בסדר גודל שבן או בת זוג שמים לב אליה באותו לילה.
ועוד ממצא, אולי המעניין מכולם: ככל שאדם נחר יותר בלילה הבסיס, כך הירידה שלו הייתה גדולה יותר. הקשר הזה היה חזק במיוחד — דווקא מי שהתחיל מהנחירות התכופות ביותר הוא זה שהרוויח הכי הרבה מהמעבר לנשימה דרך האף.
האף הוא לא רק פתח כניסה, אלא הערוץ שהגוף בנוי לנשום דרכו. הוא מחמם את האוויר, מלחלח אותו ומסנן אותו לפני שהוא ממשיך פנימה. נשימה דרך הפה מדלגת על כל השלבים האלה.
ויש גם עניין גיאומטרי. כשהפה נפתח בשינה, המעבר שדרכו האוויר זורם מאחורי הלשון נעשה צר יותר. אותה כמות אוויר שנדחסת דרך מעבר צר יותר הופכת לזרימה סוערת ורועשת — וזה בדיוק הצליל שאנחנו קוראים לו נחירה.
כשהאוויר נשאר במסלול האפי, המבנה הזה נשמר לאורך הלילה. לכן החזרת הנשימה לאף היא לא טריק חכם, אלא חזרה למצב שהגוף מכוון אליו מלכתחילה.
המחקר הזה עסק בנשימה דרך האף, לא במדבקת אף. מה שהוא ממחיש היטב הוא התנאי המקדים לכל הסיפור: נשימה דרך האף אפשרית רק כשהאף באמת פנוי. גם החוקרים עצמם דאגו לכך מראש.
וכאן נכנס תפקיד מכני פשוט. מדבקת אף יושבת על האף מבחוץ, מרימה את דופן האף כלפי חוץ ומרחיבה את המעבר שדרכו האוויר נכנס. אין בה חומר פעיל ואין בה תרופה — היא פועלת כמו קפיץ עדין שמחזיק את הפתח פתוח, ושומר על ההרמה לאורך כל הלילה או כל האימון.
המשמעות עבורך ישירה: כשהמעבר רחב יותר, הנשימה דרך האף היא הדרך הקלה יותר — זו שהגוף בוחר בה בלי מאמץ ובלי מחשבה. בלילה זה אומר להיכנס לשינה עם אף פתוח. באימון זה אומר להמשיך להכניס אוויר דרך האף גם כשהדופק עולה.
המחקר עוסק בשאלה מה משתנה כשהאוויר בלילה נכנס דרך האף במקום דרך הפה, ובפרוטוקול שלו, התנאי המקדים לכך הוא אף פתוח. זו בדיוק החוליה שהמדבקה עובדת עליה: היא מרימה את דופן האף מבחוץ ומרחיבה את המעבר, כך שהדרך דרך האף פתוחה וזמינה. המחקר מסביר למה זה חשוב, והמדבקה עושה את החלק המכני.
האף מסנן, מחמם ומלחלח את האוויר, כך שמה שעובר דרכו מגיע נקי, חמים ולח יותר מאוויר שנכנס ישר דרך הפה. בנוסף, כשהאוויר נכנס דרך האף הפה נשאר סגור והרירית לא מתייבשת לאורך שעות. לכן כל ההיגיון של העברת הנשימה לאף מתחיל בכך שהאף יהיה פתוח מספיק כדי לשאת את התפקיד.
את ההרמה מרגישים כבר ברגע ההדבקה: השאיפה דרך האף נעשית פנויה יותר, ואפשר גם לראות את זה במראה. בלילה הראשון התחושה הבולטת היא הפתיחות בזמן ההירדמות, ובימים שאחריו הסימן עובר לבוקר — פה פחות יבש וקימה נעימה יותר. שבוע רצוף נותן את התמונה המלאה.
למי שקם עם פה יבש, למי שמוצא את עצמו ישן עם הפה פתוח, ולמי שמרגיש שהאף נעשה צר יותר דווקא בשכיבה. מתאים גם למי שרוצה להתחיל עם סרט פה ומחפש את הבסיס הנכון לצאת ממנו, כלומר אף פתוח. גברים ונשים כאחד, בכל עונה.
Lee YC, Lu CT, Cheng WN, Li HY. The Impact of Mouth-Taping in Mouth-Breathers with Mild Obstructive Sleep Apnea: A Preliminary Study. Healthcare (Basel). 2022;10(9):1755.
תוצאות משתנות בין אנשים. מוצרי Protella אינם מכשיר רפואי ואינם מיועדים לאבחן, לטפל או למנוע מחלה. לתסמינים מתמשכים יש לפנות לרופא.
המנגנון שנחקר — מעבר הנשימה מהפה לאף — מתחיל באף פתוח, וזה בדיוק מה שהמדבקות שלנו עושות.