
מחקרים מאומתים › פיזיולוגיה של הנשימה
Frontiers in Public Health · 2022
סקירה מ-Frontiers in Public Health מתארת מה נלווה לנשימה דרך הפה, ולמה הרפואה רואה בנשימת האף את הדפוס הרצוי. החלק שרלוונטי לכל גיל: פה יבש לאורך הלילה.
סקירה שפורסמה ב-Frontiers in Public Health מסבירה עיקרון פשוט: הרפואה רואה בנשימת האף את הדפוס הרצוי, ופה שנפתח בלילה הוא סימן לכך שהאף אינו מעביר מספיק אוויר. אצל מבוגרים החלק המעשי ביותר הוא הפה היבש — כשהאוויר עובר שעות דרך הפה נשאר פחות רוק, ופחות רוק פירושו פחות שטיפה טבעית ופחות איזון חומציות בחלל הפה. זה עניין בפני עצמו, בכל גיל.
כאן נכנסת הפעולה המכנית של המדבקה. היא נדבקת מבחוץ על דפנות האף, מושכת אותן בעדינות כלפי חוץ ומרחיבה את נתיב האוויר — בדיוק אותו נתיב שהמחקר מדבר עליו. כשהאוויר נכנס דרך האף בקלות, קל יותר להישאר בנשימת אף לאורך הלילה, והפה יכול פשוט להישאר סגור ולעשות את שלו.
מי שקם בבוקר עם פה יבש מכיר את זה בלי שאף אחד יסביר לו. במהלך הלילה הפה נפתח, האוויר עבר דרכו שעות, והבוקר מתחיל בתחושת יובש. הרפואה רואה בנשימת האף את הדפוס המועדף, ופה שנפתח בשינה הוא סימן לכך שהאף אינו מעביר מספיק אוויר.
הסקירה שלפנינו שאלה שאלה אחת ברורה: כשהאוויר עובר דרך הפה לאורך שנים בגיל הגדילה, מה קורה למבנה השיניים, ללסתות ולפנים — ומה קורה בתוך הפה עצמו כשהוא נשאר פתוח שעות.
הרקע לשאלה הוא עיקרון פשוט: הגוף בוחר תמיד את המסלול שבו האוויר עובר בקלות רבה יותר. לכן נשימה דרך הפה היא כמעט תמיד תוצאה של נתיב אף צר, ולא הרגל שנוצר יש מאין. בילדים מדובר בדרך כלל ברקמה לימפתית שיושבת בגב האף ובגרון וגדלה באופן טבעי סביב גילי 2 עד 6, ומצטמצמת לקראת גיל 14–15. אצל מבוגרים מדובר לרוב במבנה האף עצמו — המחיצה והקונכיות, מדפי רקמה בתוך האף שמווסתים את זרימת האוויר.
המאמר פורסם בכתב העת Frontiers in Public Health בשנת 2022, על ידי Lin ועמיתיו, והוא מסוג concise review — סקירה תמציתית. כלומר החוקרים לא ערכו ניסוי חדש, אלא אספו את גוף המחקר שכבר פורסם בנושא, סידרו אותו והציגו ממנו תמונה מסודרת של מה שידוע.
היתרון של עבודה כזאת הוא הרוחב. במקום קבוצת נבדקים אחת, היא מביאה יחד ממצאים מכמה תחומים שנוגעים באותו נושא מזוויות שונות — רפואת שיניים ואורתודונטיה, אף אוזן גרון, וחקר הגדילה — ובודקת איפה הם נפגשים.
בתוך הסקירה מופיעים גם מחקרים בקנה מידה גדול. אחד מהם הוא מחקר חתך שכלל 1,616 ילדים בגילי 3 עד 6 — מספר שמאפשר לראות דפוסים חוזרים ולא מקרים בודדים.
סקירה שפורסמה ב-Frontiers in Public Health בשנת 2022 ריכזה את מה שידוע על נשימה דרך הפה לאורך זמן, ותיארה קשת שיניים עליונה צרה יותר וחך גבוה ב-11% לעומת נשימת אף.
אצל ילדים שנשמו דרך הפה תוארה קשת שיניים עליונה צרה יותר וחך גבוה יותר. באחד המחקרים שמצוטטים בסקירה גובה החך היה גבוה ב-11% בהשוואה לילדים שנשמו דרך האף.
מחקר החתך של 1,616 הילדים קשר בין נשימה דרך הפה לבין שלושה ממצאים בסגר: סגר פתוח קדמי (החותכות הקדמיות אינן נפגשות בסגירה), סגר צולב אחורי (השיניים האחוריות נסגרות בהיסט צדי), ומרווח אופקי מוגדל בין החותכות העליונות לתחתונות. לצד אלה תואר גובה פנים תחתון מוגדל ותנוחת שפתיים שקשה להחזיק סגורה במנוחה.
הסקירה מתעדת גם את מה שקורה בתוך הפה עצמו כשהוא פתוח שעות: פחות רוק זמין, יותר רובד חיידקי על השיניים, ורמות גבוהות יותר של החיידק Streptococcus mutans. אלה ממצאים מדידים, והם רלוונטיים בכל גיל — לא רק בשנות הגדילה.
כשהפה סגור, הלשון נחה כלפי מעלה וצמודה לחך. היא מפעילה לחץ עדין וקבוע כלפי חוץ על הלסת העליונה, והלחץ הזה הוא חלק מהאיזון שמעצב את רוחב הקשת בשנות הגדילה. פה פתוח שובר את האיזון: הלשון יורדת, והלחץ מבפנים נעלם.
במקביל משתנה תנוחת הלסת התחתונה. הסקירה מתארת סיבוב שלה כלפי מטה ואחורה, ומשם מגיע גובה הפנים התחתון המוגדל שתואר בממצאים. זה מסביר למה מדובר בשינוי מבני ולא רק בתחושה.
ויש את הרוק. רוק שוטף שאריות מזון, מווסת את רמת החומציות בחלל הפה ונושא איתו מרכיבי הגנה חיסונית. כשאוויר עובר דרך הפה שעות רצופות הוא מאיץ את התאדותו, ופחות רוק פירושו פחות שטיפה טבעית ופחות איזון. זאת בדיוק תחושת היובש של הבוקר.
כל מה שלמעלה מצביע על נקודה אחת: נתיב האוויר באף. שם נקבע אם האוויר נכנס בקלות, ושם נקבע אם הפה צריך להיפתח כדי לעזור. זו נקודת המפגש בין המחקר לבין מה שאפשר לעשות בפועל.
המדבקה עובדת בדיוק שם, ובאופן מכני לחלוטין. היא נדבקת מבחוץ על דפנות האף, בחלק הרך שמעט מתחת לעצם, ומושכת אותן בעדינות כלפי חוץ. המשיכה הזאת מרחיבה את נתיב האוויר — היא לא משנה דבר בתוך הגוף, פשוט מחזיקה את המעבר פתוח יותר כדי שהאוויר ייכנס דרך האף.
כשהאוויר נכנס באף בקלות, קל יותר להישאר בנשימת אף לאורך כל הלילה, והפה יכול פשוט להישאר סגור ולעשות את שלו. אותו עיקרון עובד גם באימון, ברגע שדרישת האוויר עולה והאף הוא המעבר שאמור לספק אותה. הסימן הכי פשוט לעקוב אחריו הוא איך הפה מרגיש בבוקר, כמה לילות ברצף.
הגוף בוחר את הנתיב שדרכו האוויר נכנס בקלות הגדולה ביותר. הסקירה מתארת נשימת פה כסימן לכך שהאף אינו מעביר מספיק אוויר — כלומר הפה נפתח בעקבות מה שקורה באף, לא במקומו. ככל שהנתיב באף פנוי יותר, כך קל יותר להמשיך ולנשום דרכו. המדבקה מרימה את דפנות האף מבחוץ ומרחיבה בדיוק את הנתיב הזה.
פה יבש בלילה הוא עניין אמיתי בכל גיל. כשהאוויר עובר שעות דרך הפה נשאר פחות רוק, ופחות רוק פירושו פחות שטיפה טבעית ופחות איזון חומציות בחלל הפה. הכיוון הפשוט הוא להחזיר את האוויר לאף: כשהאף מעביר אוויר בנוחות, הפה יכול להישאר סגור. ההרמה שהמדבקה יוצרת בדפנות האף פועלת בדיוק במקום שקובע כמה אוויר עובר.
שניהם עוסקים באותו דבר — הנתיב שדרכו האוויר נכנס. המחקר מתאר את נשימת האף כדפוס שהרפואה רואה כרצוי, ואת הפה שנפתח כסימן שהאף צר מכדי לעשות את העבודה. המדבקה עובדת על אותו נתיב, מבחוץ ובאופן מכני לחלוטין: היא נדבקת על דפנות האף, מושכת אותן קלות כלפי חוץ ומשאירה את המעבר פתוח יותר. האוויר שנכנס דרך האף הוא הנקודה שבה שני הדברים נפגשים.
למי שמתעורר עם פה יבש או צמא, למי שמרגיש שצד אחד של האף עובד פחות טוב בשכיבה, ולמי שהאף שלו נסתם בעונות מסוימות בשנה. גם למי שפשוט רוצה שהאוויר ייכנס בקלות דרך האף בזמן שהוא ישן. הפעולה זהה בכל המקרים: הרמה עדינה של דפנות האף מבחוץ, נתיב אוויר רחב יותר, ונשימה שנשארת באף.
Lin L, et al. The impact of mouth breathing on dentofacial development: A concise review. Front Public Health. 2022;10:929165.
תוצאות משתנות בין אנשים. מוצרי Protella אינם מכשיר רפואי ואינם מיועדים לאבחן, לטפל או למנוע מחלה. לתסמינים מתמשכים יש לפנות לרופא.
המנגנון שנחקר — פתיחה מכנית של נתיב האף — הוא בדיוק מה שהמדבקות שלנו עושות.