משלוח חינם בקנייה מעל 200 ש''ח
מחקרים מאומתים › שינה ונחירות
The Laryngoscope · 2016
עשרים ושישה אנשים עם גודש באף נסרקו ב-MRI עם מדבקת אף חיצונית ומול מדבקת דמה. הדימות הראה התרחבות אנטומית מובהקת של נתיב האוויר, ומידת הפתיחה התאימה כמעט במדויק לתחושת הנשימה שהם דיווחו עליה.
המחקר הזה מציב עוגן ברור: נתיב האוויר באף הוא מבנה שאפשר לצלם ולמדוד, והנקודה שקובעת בו את הזרימה יושבת ממש בקדמת האף. כשהאזור הקדמי הזה מתרחב, הדימות מראה חלל גדול יותר, והתחושה של האדם עולה בקנה אחד עם המדידה — עד כדי התאמה של r = -0.98. במילים אחרות, פתיחה שנראית בתמונה היא גם פתיחה שמרגישים.
המדבקה שלנו עובדת בדיוק על הציר הזה, ובאופן מכני לחלוטין. בתוך הפס מוטמעים פסי קפיץ גמישים; כשהיא נדבקת על גשר האף הם חוזרים למצבם הישר, מרימים את דופן האף כלפי חוץ ומרחיבים את נתיב האוויר באותו אזור קדמי. מה שאתם מרגישים בסוף הוא אוויר שעובר דרך האף בקלות — בלילה על הכרית, ובאימון כשהקצב עולה.
תחושת נשימה פנויה היא דבר סובייקטיבי מטבעו. אדם אחד אומר שהאף שלו פתוח, אחר אומר שהוא סתום, וקשה להעמיד את שתי התחושות על אותו סרגל. החוקרים בחרו בדרך ישירה: להסתכל פנימה ולמדוד את החלל עצמו.
הכלי היה MRI — דימות תהודה מגנטית, שיטת צילום שמייצרת חתכים מדויקים של רקמות רכות בלי קרינה. באף, שהוא מבנה עדין של סחוס, רירית ומעברים צרים, MRI מאפשר למדוד את החלל שדרכו האוויר עובר כשטח וכנפח ממשי.
מכאן נגזרה שאלת המחקר: כשמדביקים על גשר האף מדבקה מרחיבה חיצונית, האם החלל שבתוך האף אכן מתרחב, ובאיזו מידה זה מתיישב עם מה שאנשים מרגישים.
העבודה פורסמה בכתב העת The Laryngoscope בשנת 2016 וכללה 26 מבוגרים שחווים גודש באף. כל משתתף נסרק גם עם מדבקת אף חיצונית וגם עם מדבקת דמה זהה למראה, בסדר שהוגרל — מבנה שנקרא מחקר מוצלב (crossover).
לבחירה הזאת יש משמעות מעשית חזקה: כל משתתף שימש נקודת ההשוואה של עצמו, כך שההבדל שנמדד מיוחס למדבקה עצמה. מי שניתח את התמונות עשה זאת בעיוורון, בלי לדעת איזו סריקה שייכת לאיזה מצב, וכך המספרים שיצאו מהדימות נשארו נקיים.
הפתיחוּת נמדדה בשתי רזולוציות: לאורך כל המעבר האפי, וגם בשמונה אזורי משנה נפרדים — חלוקה שמאפשרת לומר גם כמה וגם איפה. במקביל דירגו המשתתפים את תחושת הגודש שלהם. רמת הראיות שיוחסה למחקר היא 1b, הדרגה הגבוהה שניתנת למחקר קליני יחיד.
דימות MRI תיעד ישירות את נתיב האוויר באף מתרחב עם מדבקה חיצונית, בהשוואה מובהקת מול מדבקת דמה (P < 0.001).
בסריקות עם המדבקה החיצונית נראתה התרחבות אנטומית מובהקת של נתיב האוויר בהשוואה למדבקת הדמה, ברמת מובהקות של P . כלומר, החלל שדרכו האוויר עובר היה גדול יותר, וזה נצפה בתמונה עצמה — הוכחה ויזואלית ולא רק תחושה מדווחת.
הממצא שמרשים במיוחד הוא ההצלבה עם מה שאנשים חשו: מידת ההתרחבות שנמדדה בדימות התאימה לדירוגי הגודש של המשתתפים בעוצמה של r = -0.98, עם P = 0.002. במונחים סטטיסטיים זו התאמה גבוהה במיוחד; הסימן המינוס פשוט מבטא את הכיוון — ככל שהמעבר נפתח יותר, כך תחושת הגודש ירדה.
ניתוח שמונת אזורי המשנה הוסיף את השכבה המעניינת: המדבקה פעלה בעיקר בחלקו הקדמי של האף. בחלק השני של המחקר, שבו נבחן גם שילוב עם תרסיס מכווץ כלי דם, נמצאה השפעה מצטברת, כשהתרסיס פועל בעיקר באזורים האחוריים — שתי פעולות שמשלימות זו את זו במקומות שונים לאורך המעבר.
כדי להבין למה המיקום כל כך משמעותי, כדאי להכיר מונח אחד: מסתם האף (nasal valve). זהו הקטע הצר ביותר בכל דרכי הנשימה, ממוקם בקדמת האף ממש מאחורי הנחיריים. שם נקבעת במידה רבה כמות האוויר שתזרום פנימה בכל שאיפה.
ההתנגדות לזרימה רגישה מאוד לרוחב המעבר, ולכן הרחבה קטנה בנקודה הצרה ביותר מורגשת הרבה מעבר לגודלה. זה בדיוק מה שמיפוי שמונת האזורים הראה: הפעולה של המדבקה החיצונית מרוכזת באזור הקדמי הזה, במקום שבו לכל מילימטר יש את המשקל הגדול ביותר.
לזה יש המשך טבעי. האף מחמם, מלחלח ומסנן את האוויר בדרכו פנימה, ולכן מעבר אפי פנוי מאפשר לגוף לנשום דרך המסלול שנבנה לכך. ככל שהכניסה הקדמית רחבה יותר, כך קל יותר להישאר בנשימה דרך האף לאורך הלילה או לאורך אימון.
המדבקה שלנו מדברת בדיוק את השפה הזאת — מכנית, מבחוץ. בתוך הפס מוטמעים פסי קפיץ גמישים. ברגע שהמדבקה נדבקת על גשר האף הם מנסים לחזור למצבם הישר, וההחזרה הזאת מרימה את דופן האף כלפי חוץ.
ההרמה מרחיבה את נתיב האוויר באותו אזור קדמי שהדימות זיהה כמקום שבו מדבקה חיצונית עושה את עבודתה. הפעולה כולה גיאומטרית: שינוי צורה עדין מבחוץ, שמשאיר את הנשימה עצמה טבעית לחלוטין.
GudSlip נועדה ללילה, כשאתם רוצים אוויר שנכנס בשקט דרך האף על הכרית, ו-GudSport נועדה לאימון, כשהדרישה לאוויר עולה והמעבר האפי צריך להיות פתוח ככל האפשר. שתיהן עושות את אותו הדבר במכניקה: מרימות את דופן האף מבחוץ ומרחיבות את המעבר.
כאן נכנס הכוח של המחקר הזה: במקום להסתמך על תחושה בלבד, 26 משתתפים נסרקו בסורק MRI. הדימות הראה התרחבות אנטומית מובהקת של נתיב האוויר עם המדבקה החיצונית בהשוואה למדבקת דמה, ברמת מובהקות של P < 0.001. זו הסתכלות ישירה על החלל שדרכו האוויר עובר — התמונה עצמה מספרת את הסיפור.
בדיוק זו הנקודה החזקה של העבודה. החוקרים הצליבו את מידת ההתרחבות שנמדדה בדימות עם דירוגי הגודש שהמשתתפים דיווחו עליהם, וקיבלו התאמה חזקה במיוחד: r = -0.98 עם P = 0.002. ככל שהמעבר נפתח יותר בתמונה, כך התחושה הייתה של נשימה פנויה יותר. המדידה והתחושה נעו יחד.
החוקרים חילקו את המעבר האפי לשמונה אזורי משנה כדי לענות בדיוק על השאלה הזאת, ומצאו שהמדבקה החיצונית פועלת בעיקר בקדמת האף — באזור מסתם האף, הקטע הצר ביותר בדרכי הנשימה. זה המקום שבו הרחבה קטנה מתורגמת להקלה גדולה בזרימה, ובדיוק שם המדבקה מרימה את דופן האף מבחוץ.
GudSlip מיועדת ללילה, כשאתם רוצים לשמור על נשימה דרך האף לאורך השינה, ו-GudSport מיועדת לאימון, כשהצורך באוויר עולה ומעבר אפי פתוח נותן יתרון מורגש. המנגנון בשתיהן זהה: פסי קפיץ מרימים את דופן האף מבחוץ ומרחיבים את נתיב האוויר, כך שתוכלו לבחור פשוט לפי מתי אתם מתכוונים להשתמש.
Bishop CA, Johnson SM, Wall MB, et al. Magnetic resonance imaging reveals the complementary effects of decongestant and Breathe Right Nasal Strips on internal nasal anatomy. The Laryngoscope. 2016;126(10):2205–2211.
תוצאות משתנות בין אנשים. מוצרי Protella אינם מכשיר רפואי ואינם מיועדים לאבחן, לטפל או למנוע מחלה. לתסמינים מתמשכים יש לפנות לרופא.
המנגנון שנחקר — פתיחה מכנית של נתיב האף — הוא בדיוק מה שהמדבקות שלנו עושות.