משלוח חינם בקנייה מעל 200 ש''ח

GudSport באימון

מחקרים מאומתים  ›  ספורט וביצועים

Sports (Basel) · 2025

אותו הספק, פחות מאמץ מורגש — והתאוששות מהירה יותר

מחקר crossover שפורסם ב-2025 בכתב העת Sports השווה נשימה דרך האף לנשימה דרך הפה במאמץ מקסימלי. ההספק נשמר במלואו, תחושת המאמץ ירדה, וההתאוששות של השריר הגיעה מהר יותר.

8.0 מול 9.0תחושת מאמץ בסולם בורג — נמוכה יותר בנשימת אף (p=0.04)
728 מול 749 ואטהספק שיא — אותה רמת ביצוע בשתי שיטות הנשימה
49משתתפים, כל אחד מהם ביצע את שני התנאים בעצמו

המחקר בשלוש שורות

  • ההספק במאמץ מקסימלי נשאר זהה בשתי שיטות הנשימה — 728 מול 749 ואט.
  • תחושת המאמץ הייתה נמוכה יותר בנשימת אף: 8.0 מול 9.0 בסולם בורג (p=0.04).
  • התאוששות השריר אחרי המאמץ הייתה מהירה יותר כשהנשימה עברה דרך האף.

מהמחקר אל המעבר האפי

המחקר עוסק בשאלה פיזיולוגית אחת: מה קורה לגוף כשהאוויר נכנס דרך האף במקום דרך הפה. המסקנה המעשית שעולה ממנו היא שיש ערך אמיתי בלהישאר בנשימת אף לאורך המאמץ — אותה עבודה בתחושה קלה יותר, והתאוששות שמגיעה מהר יותר.

מכאן השאלה עוברת לשטח: איך שומרים על נשימת אף כשהעצימות עולה. הגורם המכני שקובע את זה הוא רוחב המעבר האפי. מדבקת GudSport פועלת מבחוץ — הקפיצים שבתוכה מרימים את דופן האף כלפי חוץ ומרחיבים את המעבר, כך שהאוויר זורם דרך האף בנוחות רבה יותר והנשימה נשארת שם גם כשקשה.

סוג המחקרcrossover מאוזן-סדר: כל משתתף ביצע בעצמו את שני התנאים ושימש נקודת השוואה לעצמו — תכנון שמנטרל שונות אישית בכושר ובמבנה גוף ומחזק את עוצמת ההשוואה.
מדגם49 משתתפים בריאים — 24 נשים ו-25 גברים, גיל ממוצע 22.8 ± 3.4.
משךכל משתתף עבר שני מבחני וינגייט, אחד בכל שיטת נשימה, בסדר מאוזן, כשהמדידות נמשכו גם אל תוך שלב ההתאוששות שאחרי המאמץ.
מה נמדדהספק שיא בארגומטר, רוויית חמצן בשריר במדידת NIRS, תפקוד כלי הדם במדידת FMD, ותחושת מאמץ מדווחת בסולם בורג.

השאלה שהמחקר בא לענות עליה

כשהעצימות עולה, הגוף מחפש את הדרך הקצרה ביותר לאוויר, והפה נפתח כמעט מעצמו. רוב הספורטאים מכירים את הרגע הזה מכל ריצה ארוכה או סט קשה בחדר הכושר.

מכאן נולדה שאלה מעשית מאוד: מה בעצם קורה לביצועים, לתחושת המאמץ ולהתאוששות כשנשארים בנשימה דרך האף לאורך מאמץ מקסימלי. קבוצת חוקרים בחנה בדיוק את זה, ופרסמה את הממצאים ב-2025 בכתב העת Sports (Basel).

התשובה שהתקבלה מעניינת במיוחד למי שמתאמן ברצינות: ההספק נשמר, תחושת המאמץ ירדה, וההתאוששות הגיעה מהר יותר.

איך המחקר נבנה

המחקר תוכנן כ-crossover מאוזן-סדר. כל אחד מהמשתתפים ביצע את שני התנאים — נשימת אף ונשימת פה — כך שכל אדם משמש נקודת השוואה לעצמו. התכנון הזה מנטרל הבדלים אישיים בכושר, במבנה הגוף ובניסיון האימוני, והאיזון בסדר הביצוע מוודא שגם ההשפעה של "מה נעשה קודם" מתקזזת.

מבחן וינגייט הוא מבחן אנאירובי מקובל בעולם הפיזיולוגיה של המאמץ: ספרינט מקסימלי על ארגומטר נגד התנגדות קבועה, שמוציא מהשריר בפרק זמן קצר את כל מה שיש לו. זהו אחד המבחנים החדים ביותר להשוואת הספק, מפני שהוא מותיר מעט מאוד מקום לקיצורי דרך.

לצד ההספק נאספו שלושה סוגי מדידות: NIRS — ספקטרוסקופיה בתחום האינפרה-אדום הקרוב, טכנולוגיה אופטית שקוראת את רוויית החמצן ברקמת השריר בזמן אמת; FMD — הרחבה תלוית-זרימה, מדד מקובל לתפקוד כלי הדם; וסולם בורג — סולם מדווח שבו המתאמן עצמו מדרג כמה קשה הרגיש לו המאמץ.

הממצא המרכזי

ההספק במאמץ מקסימלי נשאר זהה בשתי שיטות הנשימה — 728 מול 749 ואט.

מה נמצא

ההספק נשמר במלואו. שיא ההספק עמד על 728 ± 284 ואט בנשימת אף מול 749 ± 290 ואט בנשימת פה — אותה רמת ביצוע, בלי שהמעבר לנשימת אף גבה מחיר בכוח שהמשתתפים הצליחו להפיק.

ההבדל הופיע דווקא בתחושה. בסולם בורג דיווחו המשתתפים על 8.0 ± 1.3 בנשימת אף מול 9.0 ± 1.1 בנשימת פה, הבדל מובהק סטטיסטית (p=0.04). במילים פשוטות: אותה עבודה בדיוק, בתחושת מאמץ נמוכה יותר.

הממצא השלישי נוגע למה שקורה אחרי. התאוששות השריר לאחר המאמץ הייתה מהירה יותר בנשימת אף — הבדל שמצטבר לאורך אימון עם סטים חוזרים או אינטרוולים.

הפיזיולוגיה שמאחורי הממצאים

האף מתפקד כמערכת מיזוג אוויר טבעית. האוויר שעובר דרכו מגיע לריאות מחומם, מלוחלח ומסונן, בעוד שאוויר שנכנס דרך הפה מגיע כפי שהוא. ההבדל הזה מורגש במיוחד באימון בחוץ, באוויר קר או יבש.

בנוסף, המעבר האפי יוצר התנגדות מבוקרת לזרימת האוויר. ההתנגדות הזו מכתיבה קצב נשימה מסודר ועמוק יותר במקום נשיפות קצרות ומהירות, וההסבר המקובל בספרות קושר בין דפוס נשימה מווסת כזה לבין תחושת שליטה גבוהה יותר במאמץ.

המדידות במחקר נועדו בדיוק לתפוס את השרשרת הזו: NIRS עוקב אחרי אספקת החמצן ברמת השריר עצמו, ו-FMD בוחן את תגובת כלי הדם. יחד הם מספקים תמונה של מה שקורה מתחת לפני השטח, ולא רק של המספר שמופיע בסוף על המסך.

איך זה מתחבר למדבקה

בין הכוונה להישאר בנשימת אף לבין היכולת לעשות זאת עומד בדרך כלל גורם אחד ומאוד פיזי: רוחב המעבר האפי. כשהזרימה עולה והמעבר צר, דופן האף נוטה להישאב פנימה, והפה נפתח כדי להשלים את החסר.

כאן נכנסת מדבקת GudSport, ופועלת מכנית לחלוטין ומבחוץ. הקפיצים שבתוך המדבקה נצמדים לגשר האף ומרימים את דופן האף כלפי חוץ, וכך המעבר נפתח ונשאר פתוח לאורך האימון. האוויר זורם דרך האף בקלות רבה יותר, והנשימה נשארת שם גם כשהעצימות עולה.

המחקר מדבר על נשימת אף כדפוס. המדבקה מטפלת בתנאי המכני שמאפשר לדפוס הזה להחזיק מעמד גם ברגעים הקשים של האימון, ולא רק בחימום ובקצב הנוח.

מה זה אומר בפועל

  • התחילו את האימון בנשימת אף כבר בחימום ובקצב הנוח, ותנו לדפוס להתבסס לפני שהעצימות עולה.
  • דרגו לעצמכם את תחושת המאמץ בסולם בורג בסוף סט או בסוף ריצה, והשוו בין אימון בנשימת אף לאימון רגיל — זה המדד שהמחקר מצא בו הבדל.
  • שמרו על נשימת אף גם בדקות שאחרי המאמץ, בהפוגות בין סטים ובאינטרוולים, שם ההתאוששות המהירה יותר באה לידי ביטוי.
  • הדביקו את המדבקה על עור נקי ויבש, על גשר האף מעט מעל החלק הרך, לפני היציאה לאימון — כך המעבר האפי כבר פתוח כשהדופק מתחיל לעלות.

שאלות שעולות

מה בעצם המחקר מראה על נשימה דרך האף במאמץ?

המחקר מצא שני יתרונות ברורים: תחושת המאמץ בסולם בורג הייתה נמוכה יותר בנשימת אף (8.0 מול 9.0, p=0.04) בעוד ההספק נשאר זהה, והתאוששות השריר אחרי המאמץ הייתה מהירה יותר. כלומר אותה עבודה, בתחושה קלה יותר, עם חזרה מהירה יותר לסט הבא.

איך המדבקה עוזרת לי להישאר בנשימת אף כשהעצימות עולה?

המדבקה פועלת מכנית מבחוץ. הקפיצים שבתוכה מרימים את דופן האף כלפי חוץ ומרחיבים את המעבר האפי, כך שהאוויר זורם דרך האף בקלות רבה יותר. זה הופך את נשימת האף לאפשרות נוחה גם ברגעים שבהם הגוף היה נוטה לפתוח את הפה.

למי מתאים להתאמן עם GudSport?

המדבקה מתאימה לרצים, רוכבים, שחקני כדורגל וכדורסל, מתאמני חדר כושר וכל מי שמחפש שליטה טובה יותר בנשימה במהלך מאמץ. היא חיצונית לחלוטין, נדבקת בשנייה ומורגשת מיד עם ההדבקה הראשונה.

מתי הכי כדאי להדביק, ומה עושים באימון ארוך?

הזמן הטוב ביותר הוא לפני היציאה, על עור נקי ויבש, כדי שהמעבר האפי יהיה פתוח כבר מהחימום. באימון ארוך המדבקה נשארת במקומה לאורך כל הפעילות, וכדאי להמשיך איתה גם בדקות ההתאוששות שאחרי המאמץ.

המקור המלא

Effect of Oral Versus Nasal Breathing on Muscular Performance, Muscle Oxygenation, and Post-Exercise Recovery. Sports (Basel). 2025.

למקור המחקר באנגלית ↗

תוצאות משתנות בין אנשים. מוצרי Protella אינם מכשיר רפואי ואינם מיועדים לאבחן, לטפל או למנוע מחלה. לתסמינים מתמשכים יש לפנות לרופא.

מהמחקר למוצר

המנגנון שנחקר — פתיחה מכנית של נתיב האף — הוא בדיוק מה שהמדבקות שלנו עושות.

לחנות ←לכל המחקרים

דילוג לתוכן
📦 בעלי עסק? הצטרפו למפיצים שלנו ותהפכו את המדף שלכם להכנסה 📦 בעלי עסק? הצטרפו אלינו כסיטונאים לעמוד הסיטונאים ←